Ktouboth
Daf 20a
משנה: כֵּיצַד הוּא שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ. אֲפִילוּ הִיא חִיגֶּרֶת אֲפִילוּ הִיא סוֹמָה וִאֲפִילוּ הִיא מוּכַּת שְׁחִין. נִמְצָא בָהּ דְּבַר זִימָּה אוֹ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָבוֹא בְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַייְמָהּ שֶׁנֶּאֱמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה אִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לוֹ.
Traduction
Le mari est tenu de boire à ce verre flétri, la femme fut-elle bancale, ou aveugle, ou atteinte de la lèpre; mais s’il trouve qu’après le mariage, elle s’est rendue coupable d’une relation illicite, ou si, sous d’autres rapports, elle n’est pas digne d’entrer dans la communauté d’Israël, il ne pourra plus la garder, comme il est dit en (Dt 22, 19): elle sera pour lui une femme, si elle est digne de lui appartenir comme telle.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מוכת שחין. מצורעת:
נמצא בה דבר זימה. אחר שכנסה:
רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל. בְּנוֹת אֲנוּסָה מַהוּ שֶׁיְּהֵא לָהֶן בְּתְנַאי כְתוּבָּה. 20a פְּשִׁיטָא לִי בָאֲנוּסָה דְּלֵית לָהּ בְּנִין דִּכְרִין. בִּמְפוּתָּה דְּלֵית לָהּ בְּנִין דִּכְרִין. אִין תֵּימַר תְּרֵיהוֹן צְרִיכָה לֵהּ. נִשְׁאוֹל. בְּנוֹת אֲנוּסָה וּבְנוֹת מְפוּתָּה מַהוּ שֶׁיְּהֵא לָהֶן בְּתְנַאי כְתוּבָּה. הֵן דִּצְרִיכָה לִי כְרַבָּנִין. הֵן דִפְשִׁיטָא לֵיהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הָאוֹנֵס נוֹתֵן כְּתוּבַּת מְנָה.
Traduction
R. Eléazar demanda: est-ce que les filles d’une femme violée (laquelle n’a pas droit à la reprise du douaire, lors du décès du mari) ont droit à être nourries sur les biens laissés après décès du père? Il va sans dire qu’une femme violée (ne bénéficiant pas du douaire) ne tire pas parti de la considération des enfants mâles: de même, il va sans dire que, pour la femme séduite (qui a droit au douaire), ses filles devront être nourries sur les biens laissés par le père défunt. Pourquoi donc y a-t-il plutôt doute pour les enfants de celle qui a été violée que pour ceux de la femme séduite? Pourquoi ne pas émettre le doute au sujet des deux, et demander si les filles de l’une comme celles de l’autre ont droit à la nourriture sur les biens du défunt? -Non, la question n’est posée que d’après les rabbins (comme d’après eux, la 1re n’a pas de douaire, ses enfants n’ont-ils pas non plus droit à la nourriture, ou l’ont-ils)? tandis qu’il n’y a pas de doute selon R. Yossé b. R. Juda, puisqu’il a été enseigné qu’il déclare: celui qui a commis la violence doit payer à cette femme un douaire de 100 zouz, dont l’effet est réversible sur les enfants (la question posée selon l’avis des rabbins n’est pas résolue).
Pnei Moshe non traduit
בנות אנוסה מהו שיש להן בתנאי כתובתה. דהבנות ניזונות מתנאי כתובה כדתנן לקמן פ''ד בנן נוקבן די יהוון ליכי מנאי יהוון יתבין בביתי ומיתזנן מנכסיי כו' ובנות אנוסה מהו שיהא להן מזונות ולמ''ד אין לה כתובה מיבעיא ליה כדלקמן:
פשיטא ליה באנוסה דלית לה בנין דיכרין. תקנת כתובת בנין דיכרין דתנן לקמן אינהון יהון ירתין כסף כתובתך וכו' וכיון דאנוסה לית לה כתובה פשיטא דלית לה תקנת בנין דכרין ובהא לא קא מיבעיא לן:
במפותה דאית לה בנן נוקבין גרסינן. כלומר במפות' ודאי לא קמיבעיא לן דהבנות ניזונות מתנאי כתובה דהא מפותה יש לה כתובה וכן תנאי כתובה וכדמפרש ואזיל אמאי מספקא ליה באנוסה טפי מבמפותה:
אין תימר תריהון צריכה לה נשאול בנות כו'. כלומר וכי תימא מאי חזית דאנוסה מיבעיא לך ובמפותה פשיטא לך ואמאי לא מספקא לך בתרווייהו והכי נשאול בנות אנוסה ובנות מפותה מהו שיש להן מזונות בתנאי כתובה:
הן דצריכה לי כרבנין. כלומר דעל זה משיב דלא היא דמאי דמספקא לן לרבנן הוא דפליגי אדרבי יוסי ברבי יהודה לקמיה וסבירא להו דאנוסה לית לה כתובה והילכך בתנאי כתובה הוא דקא מיבעיא לן מי נימא הואיל דכתובה לית לה תנאי כתובה נמי לית לה או דילמא שאני כתובה משום דטעמא מאי תיקנו רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה והא אנוסה לא מצי מפיק לה אבל הבנות יש להן מזונות בתנאי כתובה:
הן דפשיטא לי כרבי יוסי ברבי יהודה דתני וכו'. כלומר לרבי יוסי בר''י פשיטא לן דיש להן בתנאי כתובה דהואיל וכתובה יש לה תנאי כתובה נמי אית לה והילכך במפותה נמי פשיטא לן דיש לה תנאי כתובה כמו דיש לה כתובה לכ''ע אלא בבנות אנוסה ולמזונות קא מיבעיא לן לרבנן ולא איפשיטא:
Ktouboth
Daf 20b
הלכה: בְּאֵי זֶה צַד הוּא שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ כול'. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לֹא יֹאמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה זֶה הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע. שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁכְּבָר הִיא תַּחַת יָדוֹ. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה. תְּלַמֵּד הֵימֶנּוּ לִגְזֵירָה שָׁוָה. מִתְדָּרֵשׁ וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה וְלוֹ תִהְיֶה. מַה וְלוֹ תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אִשָּׁה שֶׁרְאוּיָה לוֹ אַף וְלוֹ תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ. אִי מַה לְהַלָּן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ וּמְשַׁלֵּם קְנָס. אַף וְלוֹ תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ וּמְשַׁלֵּם קְנָס. רִבִּי זְעִירָא עוּלָּא (בְשֵׁם רִבִּי) יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא יֹאמַר וְלוֹ תִהְיֶה בְמוֹצִיא שֵׁם רַע שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כְּבָר הִיא תַּחַת יָדוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה. מְלַמֵּד הֵימֶינּוּ לִגְזֵירָה שָׁוָה. מִתְדָּֽרְשָׁהּ וְלוֹ תִהְיֶה וְלוֹ תִהְיֶה. מַה תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן 20b גֵּירַשׁ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיַּחֲזִיר אַף וְלוֹ תִהְיֶה הָאָמוּר כָּאן גֵּירַשׁ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיַּחֲזִיר. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֶחַד הָאוֹנֵס וְאֶחַד הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע שֶׁגֵּירְשׁוּ כּוֹפִין אוֹתָן לְהַחֲזִיר. אִם הָיוּ כֹהֲנִים סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים.
Traduction
R. Jérémie ou R. Hiya dit au nom de R. Simon b. Lakish: le verset elle deviendra pour lui une épouse, appliqué au calomniateur, n’avait pas besoin d’être exprimé; il est inutile de dire, puisque cette femme se trouve déjà en puissance de cet homme (dont il est dit: il ne pourra pas la renvoyer). Pourtant ce verset a été énoncé, afin d’en conclure qu’il s’agit là de l’appliquer à l’exposé d’une comparaison entre cette expression usitée pour le calomniateur et les mêmes termes employés au sujet de celui qui a violé une jeune fille: comme pour le calomniateur, il s’agit d’une femme digne d’être épousée (puisque le mariage a eu lieu), de même en cas de violence, l’obligation d’épouser n’est réelle que s’il s’agit d’une femme digne du titre d’épouse. Mais (pour compléter la comparaison) on devrait dire que la calomniateur est condamné à l’amende, parce qu’il s’agit d’une femme digne de lui; et de même celui qui a commis une violence ne devrait être tenu de payer l’amende qu’à l’égard d’une femme digne d’être épousée? En effet, répond R. Zeira ou R. Oula, au nom de R. Ismaël, de la part de R. Eléazar: il n’était pas besoin d’énoncer pour le calomniateur qu’elle sera sa femme, puisqu’elle est déjà en puissance de ce mari; cependant, ce verset a été exprimé pour indiquer qu’il y a une déduction par analogie à tirer de la similitude des termes employés aux deux cas: il suffit au calomniateur qui a répudié sa femme (malgré la défense de ne pas la renvoyer), de la reprendre; de même, celui qui a commis une violence et aurait (à tort) renvoyé la jeune fille devra seulement la reprendre (148)Il n'aura pas à subir la pénalité des coups de lanière pour infraction d'une défense. R. Hiya a enseigné (149)Tossefta à ce traité, ch 3: aussi bien celui qui a commis une violence, que le calomniateur qui aurait répudié la femme qui lui incombe, sera contraint de la reprendre (d’exécuter le précepte affirmatif de l’épouser); si c’est un cohen (qui ne peut épouser une femme répudiée), il subira la pénalité de 40 coups de lanière (pour infraction à la défense du renvoi, sans la reprendre).
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא יאמר ולו תהיה לאשה זה המוציא שם רע. כלומר זה המקרא ולו תהיה לאשה האמור במוציא שם רע למה נאמר הרי היא כבר תחת ידו ולא הוי ליה למכתב אלא לא יוכל לשלחה:
תלמד הימנה. מדמיותר הוא דלגזרה שוה מתדרש נאמר כאן ולו תהיה וכו':
מה להלן. במוציא שם רע באשה שראויה לו מדבר הכתוב דודאי לא נשא אלא אשה הראויה לבא בקהל אף לו תהיה האמור בקנס שאינו יכול לשלחה בראויה לו הכתוב מדבר:
אי מה להלן וכו'. כלומר אי ממוציא שם רע ילפת לה ואימא לכולה מילתא כמוציא שם רע ונילף נמי לקנס דאין משלם אלא באשה הראויה לו ואנן קיימא לן דאפילו אינה ראויה לו משלם קנס:
ר''ז עולא בשם רבי ישמעאל וכו'. כלומר דלהכי ילפינן הגזירה שוה ולא תקשי לך מידי:
מה לו תהיה שנאמר להלן. במוציא שם רע:
גירש אומר לו שיחזיר. כלומר דאינו לוקה על לאו דלא יוכל לשלחה ואע''פ שקדמו העשה ולו תהיה לאשה ולא מיקרי ניתק לעשה אפ''ה אינו לוקה אלא תקנתו שיחזירנה משום דלו תהיה לאשה דמוציא ש''ר מיותר הוא שהרי היא תחת ידו ואם אינו ענין לפניו תנהו ענין לאחריו והוי כלאו הניתק לעשה ואין לוקין עליו:
אף לו תהיה האמור כאן. באונס גירש אומר לו שיחזיר ואינו לוקה על לאו דלא יוכל שלחה דכתיבא ביה דילפינן ממוציא שם רע דלאו הניתק לעשה הוא:
כופין אותן להחזיר. לקיים העשה ולו תהיה ואינן לוקין:
ואם היו כהנים. ואסורין בגרושה סופגין את הארבעים ואין מחזירין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source